ישיבת שומריה לצעירים

ניגונים

"קדושה – אני מבקש"

           

מתוך דבריו האחרונים של הרב משה צבי נריה זצ"ל, בשוכבו על ערש דווי, כפי שנרשמו ע"י בנו הרב פתחיה שליט"א:

הצעתי לאבא, שכבר מיעט לדבר ולהגיב באותם ימים, ללמוד מדברי מורו ורבו הרב יעקב משה חרל"פ על קדושת התורה, שכן יום פטירתו של הרב חרל"פ חל ביום זה ז' בכסלו.

אבא הסכים.

נטלתי את הספר מי מרום, לפרקי אבות הספר נפתח מאליו בדיוק במאמר המדבר על קדושת התורה וארץ ישראל.

התחלתי לקרוא מתוך ההקדמה:

       "הננו מוצאים לנכון להוסיף מדבריו של מרן הרב קוק זצ"ל על גדולת התורה וקיום המצוות בארץ 

        ישראל. על צפיה לישועה ומסירות הנפש על קדושת התורה וארץ ישראל.

המשכתי וקראתי מדבריו המרוממים של הרב חרל"ף:

      "יסוד כל המצוות היא ארץ ישראל, שהיא הקרקע של כל הגדלות וכל הכוחות הנגלים והנעלמים

        נבנים עליה. ממנה יתד וממנה פינה לכל המדרגות כולן..."   (מי מרום ע"מ רנ"ג)

פתאום התרגש אבא והתחיל לקרוא בקול גדול:

"קר לי , תחממו אותי בדברי תורה. רחמי עלי, קדשו אותי בדבר תורה ומצווה!"

שאלתי: "האם להמשיך לקרוא?"

ואבא ענה: "להמשיך".

המשכתי בדברי הרב חרל"פ על הגלות:

        "ומפני זה נוראה מאוד הדאגה על הגלות ובעיקר על היסורים הרוחניים שבה, הרבה יותר

         מהיסורים החומריים, שכן בחו"ל שוררת שכחת ה' ועוזו".

אבא הגיב מיד: "תניחו את הגלות, תאחזו בארץ ישראל ובקדושתה".

כשהגעתי לקטע: "כמו כן, אתה הוא הזמן והעת לעשות לה', להגביר "חילים לתורה" בצירה. תיקן אבא תיקון רב משמעות והדגיש: "חיילים בפתח.

המשכתי בקריאת המאמר בעניין בקדושת התורה וארץ ישראל ופתאום קרא אבא: "תנו לי להגיד שלום לארץ ישראל ולהיפרד ממנה באהבה בשמחה וברצון".

כשנדרש אבא להפסיק מלימודו עימי, לקבל עירוי דם, הקדים ואמר: "כתוב  "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", עשו לי את העירוי כהלכה...

גם לתלמידים תעשו עירוי ותקיימו את הציווי:

ונשמרתם... חזקו את התלמידים בעירוי נפש של קדושה, גבורה ואומץ". והוסיף: "תנו גם לי קצת עירוי לנפשי, לחזק אותה ולחזק את תלמידי".

ולפתע החל זועק:

      קדושה אני מבקש.

     קודש קודשים אני מבקש.

     תנו לי קדושת ארץ ישראל.

      תנו לי קדושת אהבת ישראל.

ואז קרא כמה פעמים בקול גדול ואנו קראנו איתו:

      "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד"

וסיים במילים:

      נתקדש כולנו!

ונדם.